מטיסים את החרדה: 10 דרכים להתגבר על פחד טיסה
כ-10% מהאוכלוסייה סובלת מפחד טיסות בעוצמה שמונעת מהם לטוס בכלל, 20% יעבירו את הטיסה בעזרת אלכוהול או כדורי הרגעה וכנראה כל אדם רביעי יחווה אי נוחות סביב הצורך לטוס. אז אם אתם משוועים לטוס לקרוז מפנק או כל חופשת התאווררות אחרת, אך סובלים מפחד טיסה משתק? ד״ר אילן וולקוב עם 10 דרכים להתמודדות עם הבעיה
פחד טיסה. צילום: shutterstock פחד מטיסה מקוטלג בספר האבחנות תחת הכותרת ״פוביה ספציפית״, שכוללת תחתיה הרבה מאוד פחדים מגוונים (פחד ממחטים, פחד מיונים, פחד מגבהים וכיו"ב), אך זו כנראה הפוביה שבה, מפאת הצורך והרצון העז לטוס לחו״ל, הכי הרבה אנשים יפנו מיוזמתם ויבקשו עבורה טיפול. ובכמה אנשים למעשה מדובר?
בספרות המקצועית מתואר כי כ-10% מהאוכלוסייה, סובלים מפחד טיסות ((aero-phobia, בעוצמה כזו שהם נמנעים מטיסות כליל. 20% נוספים, יעבירו את הטיסה בסיוע עזרים כמו אלכוהול או כדורי הרגעה, וככל הנראה כל אדם רביעי יחווה אי נוחות כלשהי סביב הצורך לטוס.
אבל מה בעצם קורה לנו בגוף ובנפש? מדובר בחוסר איזון של אותה מערכת סימפתטית מפורסמת, זו שאחראית לדרוך את גופנו למאבק. לפעמים, המערכת יוצאת מכיול, ומתחילה ליצר תחושות קשות - דפיקות לב, נשימות מהירות, בלאגן בבטן, הזעות, רעידות, ותחושה נוראית של ״הנה קורה פה משהו מסוכן״, כשלמעשה הינכם בדרך לחופשה חלומית, והדבר הכי מסוכן בסביבה הוא הילד הקטן מאחוריכם שבועט לכם בכיסא.
פחד טיסה. צילום: shutterstock
ד״ר אילן וולקוב. צילום: יחצלמעשה, רובנו מרגישים מידה מסוימת של חוסר נחת בטיסות, איך ניתן להקדים תרופה למכה? ואם אתם כבר שם, עמוק בתוך הפחדים, מה ניתן לעשות כדי לעצור הכול ולטוס בנחת לחופשה המיוחלת?
10 דרכים להתגבר על פחד מטיסות
- הכנה, הכנה, הכנה - ככלל, הדבר שהכי מפחיד אותנו, הוא חוסר הוודאות. ככל שהטיסה תהיה יותר מתוכננת, עם פחות הפתעות, כך גם ההצפה הרגשית שהמוח יחווה תהיה קטנה יותר, והסיכוי שהוא יפעיל את אותו ״כפתור אזעקה״ שיצעק לכם ״מסוכן פה, רד לקרקע״ נמוך יותר. תדאגו לוודא שאתם בנחת מבחינת הזמן, יודעים איפה השער, קיבלתם את הכרטיסים, הכבודה נשלחה, ואתם עולים בזמן לטיסה.
- תחתרו ל״צמצום חושי״ - כלומר שתדלו לשבת במקום מרוחק מההמולה, שקט, עם כמה שפחות תאורה, עם כמה שפחות שכנים. אם נקלעתם לאירוע של שותפים לא נעימים לדרך, הקפידו להיעזר באטמי אוזניים או אוזניות עם מוסיקה נעימה, כיסוי עיניים, ביגוד נוח, ושמיכה שתעזור לכם להתאים לגוף את הטמפרטורה האופטימלית. ככל שהגוף יחווה את עצמו כפחות ״מותקף״, כך גם ההתקפה ״מבפנים״ תהיה פחותה.
- הגיעו לסיטואציה עם מחסנים מלאים - זאת אומרת, תדאגו לבוא לטיסה אחרי מנוחת לילה טובה, מתוך אווירה נינוחה (ולא שעה אחרי שסיימתם ישיבה קשוחה בעבודה), אחרי שאכלתם אוכל מזין ובריא, תדאגו לשתות מים, ותדאגו גם להתרוקן בטרם העלייה לטיסה.
- נסו להתלוות לאנשים שעושים לכם טוב - אנשים שמרגיעים אתכם, שיודעים מה אתם צפויים לעבור וכמה זה מורכב עבורכם. אל תשמרו את הדבר הזה כסוד בבטן, נוכחות של אדם תומך יכולה לשנות את כל החוויה. אם אתם טסים עם אנשים מלחיצים או רעילים, עדיף שתשבו מספר שורות הרחק מהם, תמצאו תירוץ, אל תעמידו את עצמכם מול התמודדות נוספת, מיותרת.
- הימנעו מאלכוהול - שימוש בחומרים לצורך ״שינוי מצב רוח״, למעשה מועד מאוד להתמכרות. כנראה אם אתם טסים ״פעם באף פעם״, לא יקרה אסון גדול, אך ככל שתשתמשו בזה יותר תדיר, כך גם התלות שלכם באלכוהול תגבר. וזה מבלי להזכיר את הנזקים הנוספים – הצורך שיתגבר ללכת לשירותים, הפגיעה בזיכרון, הישנוניות, והסיכוי ליפול במטוס ולהיחבל. כמובן, שאם אתם אנשים שגם הופכים לרעשנים ואינטנסיביים סביב אלכוהול, זה יכול להיגמר בהסתבכות לא בריאה.
- תרופות הרגעה – לפעמים רופא או סתם חבר, יציע לכם כדור הרגעה. חשוב שתדעו, שבדומה לאלכוהול – זה פתרון שעם הזמן מייצר תלות, ובכל מקרה, חשוב מאוד לדעת מה התרופה עושה, ולמה לצפות. אם תקחו כדור הרגעה בעל טווח פעולה קצר מדי, ואתם בדרך לארה״ב, כנראה החרדה תכה בכם דווקא באמצע האוקיינוס, הרחק מקרקע יציבה. אם אתם לוקחים כדור שהוא ארוך טווח מדי, וטסתם קצר לאירופה, יש סיכוי שאתם מסתכנים במבוכה של לא להתעורר עם הנחיתה. ובכל מקרה, אסור ומסוכן מאוד לשלב את הכדורים עם אלכוהול.
- תרופות נוגדות חרדה – תרופות ממשפחת ה ssri, מעקבות הסרטונין, כמו פרוזאק או ציפרלקס, למעשה מסייעות להוריד את סף החרדה הכללי, ולאפשר חופשיות (לעתים מוחלטת) מחרדת טיסה. חשוב להכיר, שלהבדיל מתרופות ההרגעה שהוזכרו מעלה, הן אינן פועלות מיד (בהתחלה אף עשויות להחמיר חרדה), ודורשות כשמונה שבועות עד להטבה. אם אתם טסים הרבה, והבעיה ניכרת, שוחחו עם רופא המשפחה שלכם או פסיכיאטר, וקבלו את המידע המלא המתאים עבורכם.
- טיפול פסיכולוגי בגישה קוגנטיבית התנהגותית (cbt) – מדובר בטיפול קצר מועד, כעשרה מפגשים, אשר מסייע לכם לזהות את המחשבות המפחידות ״אני בטוח אתרסק״ לפקפק בהן ״בטוח בטוח? אבל בטיסות הקודמות לא התרסקנו״, ולהחליפן במחשבות חיוביות יותר. זה, לצד החלק ההתנהגותי, שמשמעו הפסקת ההימנעות מטיסות, וחשיפה מדורגת לפחדים. בימינו יש מודלים וירטואלים ((VR המאפשרים תרגול, וגם קיימים דברים יותר ״אנלוגים״, כמו מרכזים עם דגמי מטוס נוסעים, שבהם מבצעים בהדרגה את החשיפה לפחד, עד שהפחד למעשה חולף. חשוב לזכור, שכל התקף חרדה, סופו להסתיים. ואם רק נעבור את הגל המפחיד של החרדה העולה, הוא ילך ויפחת, עד שנרגיש שוב רגיל.
- טיפול פסיכולוגי בגישה דינאמית – כאן למעשה יורדים לשורש הבעיה, ומנסים להבין מה קרה לכם בעבר ועל איזה ״כפתורים״ זה לחץ, שפיתחתם פחד מטיסה. לפעמים זו חווית ילדות מוקדמת, לפעמים זה בכלל קונפליקט פנימי שאתם לא מודעים אליו, אך תהליך טיפול דינאמי יסייע לכם לחשוף את זה, ולמעשה להביא את הקונפליקט לפתרון (ואיתו את פחד הטיסות). לרוב התהליך ידרוש בין שנה לשנתיים, עד ליצירת האמון עם המטפל, ועד לחקר הלא מודע שלכם. נשמע הרבה? אולי, אבל זה יאפשר לגעת גם באזורים אחרים, ולשפר את כלל איכות החיים שלנו.
- הכי חשוב – תכירו, שזו בעיה נפוצה. יש את זה כנראה לכל אדם רביעי או שני הנמצא במטוס. אתם לא מיוחדים בזה ולכן אין מה להתבייש. יש איך לטפל, וכל אחד יכול.
הכותב הוא פסיכיאטר מומחה ומנהל המרכז הרפואי MindMe לפסיכיאטריה ואיכות חיים.
על פחד ממים שמעתם? הקליקו כאן וגלו כיצד תתגברו על "אקווה פוביה" לפני קרוז ובכלל