על פחד ממים שמעתם? כך תתגברו על "אקווה פוביה" לפני קרוז ובכלל

כשהחיים לוחצים, לכאורה אין כמו קרוז מרגיע. מתנתקים מהכול, מהעבודה, מהיום יום, ושוקעים לחופשה של הכול כלול. קמים בבוקר, מסתכלים מהחלון ומופתעים מהנוף החדש. אולי תנחתו באיזה אי מפנק, אולי סיישל, אולי הקריבים, ואולי שייט נינוח, קרוב לבית – בין איי יוון. אבל כל זה לא מתאפשר לכם כי בן או בת הזוג שלכם פשוט מסרבים לטוס לכל מקום עם מים.

"הסיבות לפחד ממים יכולות להיות מגוונות והן לא תמיד ידועות או ברורות. לעיתים, זו חוויה אישית טראומטית עם מים, לעיתים זה פשוט סיפור מפחיד שמישהו פעם סיפר ולפעמים מדובר בחלק מהפרעה רגשית אחרת שלא טופלה כראוי", אומר לפספורטקרוז ד"ר אילן וולקוב, פסיכיאטר מומחה ומנהל המרכז הרפואי  MINDME.

עוד לדבריו, פחד ממים, או בשמו המקצועי ״אקווה-פוביה״, היא בעיה נפשית המשתייכת לקבוצת ה״פוביות הספציפיות״, שהיא קבוצה של הפרעות פסיכיאטריות בהן אדם חווה התקפי חרדה סביב אירוע נקודתי (כמו גובה, מעליות, ג׳וקים ועוד). שכיחות ההפרעה כ-1-2 אחוזים מהאוכלוסייה, והיא נפוצה דווקא יותר אצל ילדים.

ד"ר וולקוב מסביר כי אנשים עם ההפרעה עלולים לחוש פחד גדול ממחשבה או התקרבות למקור מים, החל מחוף הים ועד למצבים בסיסיים כמו אמבטיה, או סתם שפריץ של מים, ממטרה סוררת בגינה. אנשים הסובלים מההפרעה ימנעו מלהגיע למקומות עם מים, ימנעו מפעולות הכרוכות במפגשים עם נוזלים וכתוצאה יסבלו ממגבלה גדולה וצמצום תפקודי ניכר, בניסיון לחסוך לעצמם את תחושות המצוקה. כשבכל זאת מתרחש מפגש לא צפוי, תתעורר בגופם המערכת הסימפתטית, משמע הכפתור הגדול עליו מוחנו לוחץ כדי להכין את הגוף לסכנה, ושמתבטא לרוב בדפיקות לב מהירות, נשימה מואצת, הזעה, רעידות, בלאגן בבטן, טשטוש ראייה, ותחושה כללית של הימצאות באירוע מסוכן וקשה.

להפרעה מספר תתי סוגים עם שמות לטיניים אקזוטיים – ״צימופוביה״ (פחד מגלים בים), ״מגלוהידרוטלסופוביה״ (פחד מיצורי ים), ״טלסופוביה״ (פחד ממאגרי מים גדולים) ו״אבלותופוביה״ (פחד מרחצה).

אז מה אפשר לעשות וכיצד מתגברים על הבעיה? ד"ר וולקוב משיב

קודם כל חשוב להביא את הבעיה למודעות, לא כל מי שיש לו אקווה-פוביה, מבין שזה מה שקורה. חלקנו פשוט מאוד לא אוהבים ים או בריכה, ומקטלגים את זה כהעדפה כללית, מבלי להסתכל להפרעה ״בלבן של העיניים״, ולהבין שיש כאן בעיה הדורשת (ושיש לה) טיפול.

שנית, חשוב לפנות לאיש מקצוע מתחום בריאות הנפש, כדי לאבחן את המצב, ולקבל מפת דרכים לפתרון. לעיתים, זה ידרוש שיחות שבועיות עם פסיכולוג, שתוך סדרה של פגישות כאלו, יסייע לנו להשתחרר מהכבלים ולצאת לחופשת השייט המיוחלת.

לעיתים, נדרש פתרון תרופתי הנרשם על ידי רופא (בדרך כלל פסיכיאטר), שיוריד את עוצמות החרדה, ויאפשר חופשה שקטה ובטוחה. במקרים אחרים, פחד ממים חושף הפרעות עמוקות יותר, כמו הפרעה טורדנית כפייתית (בה האדם מווסת חרדה שנוצרת על ידי ביצוע פעולות טקסיות או חשיבה טורדנית), או הפרעה בוויסות חושי המקשה על מגע העור עם חול, מים או שמש, או קרם ההגנה. הכי חשוב, להימנע מפתרונות זמינים אך מזיקים, כמו – שימוש באלכוהול או בסמים כדי להרגיע את החרדה בפתרון קל.

חשוב לא להיות שיפוטיים, אומנם מדובר ב״צרות של עשירים״, אך לחלקנו, חופשות מפנקות על יאכטה יכולות להיות מורכבות לא פחות מהשגרה השוחקת. חשוב לא להתעלם, לטפל בבעיות שצפות (תרתי משמע), ולאפשר לעצמנו איכות חיים טובה, היכן שלא נהיה. 

ד''ר אילן וולקוב, פסיכיאטר מומחה ומנהל המרכז הרפואי MINDME.