בין ברודווי לים הפתוח: כך נראים המופעים באוניית הענק החדשה בעולם
מחזמר שממלא את האולם בריח שוקולד, מופע מים עם אקרובטים ופירוטכניקה, וזירת קרח בגודל שיא - על סיפון האונייה החדשה של רויאל קריביאן הבידור עולה לרמה של תיאטרון עולמי, והכול כלול במחיר ההפלגה
צ'ארלי בממלכת השוקולד על סיפון Legend of the Seas. צילום: מתן חצרוני כבר בערב הראשון על סיפון Legend of the Seas, האונייה החדשה של רויאל קריביאן, הבנתי שכדאי להשאיר את הערבים פנויים.
בכל יום מתקיימים כמה מופעים שונים באולמות השונים של האונייה, כך שבמהלך ההפלגה אפשר להספיק לראות את כולם, והם כלולים במחיר החדר. לכאורה זו נשמעת כמו עוד הטבה נחמדה בקרוז, אבל בפועל מדובר באחד הדברים שהכי הפתיעו אותי במהלך כל ההפלגה.
ראיתי אינספור הצגות, מחזות זמר ומופעים ברחבי העולם, החל מהווסט אנד בלונדון ועד במות גדולות בארה"ב, אבל כבר אחרי כמה דקות ב-Legend of the Seas הבנתי שמה שקורה כאן נמצא באותה ליגה. ההפקות גדולות, הטכנולוגיה מרשימה, והתחושה היא שרויאל קריביאן כבר מזמן לא מתחרה רק בחברות קרוזים אחרות, אלא גם בתיאטראות הגדולים בעולם.
צ'ארלי בממלכת השוקולד על סיפון Legend of the Seas. צילום: מתן חצרונילרגע הרגשתי שאני יושב בברודווי
המופע שחיכיתי לו יותר מכולם היה "Charlie and the Chocolate Factory: The Musical", המחזמר המצליח המבוסס על ספרו של רואלד דאל, שמוצג לראשונה על אוניית קרוז. כבר בדרך לאולם הרגשתי שמדובר במשהו אחר. האולם עצמו עצום, עם במה רחבה, מערכות תאורה וסאונד מרשימות ומאות מקומות ישיבה, ובמשך כמה דקות פשוט שכחתי שאני נמצא באמצע הים.
ואז התחיל המופע. מהרגע הראשון הבנתי שלא מדובר בגרסה מצומצמת של המחזמר, אלא בהפקה מושקעת לכל דבר. השחקנים היו מצוינים, הקולות חזקים ומדויקים, הכוריאוגרפיה סוחפת, והתפאורה התחלפה שוב ושוב בקצב מסחרר. לרגעים הרגשתי שאני צופה במחזמר באחד התיאטראות הגדולים של לונדון או ניו יורק, ולא על סיפונה של אוניית נופש.
אבל מה שהכי הדהים אותי היה תשומת הלב לפרטים. במהלך אחת הסצנות האולם כולו התמלא לפתע בריח של שוקולד. כן, ממש ריח אמיתי של שוקולד שהתפזר בין כל הקהל. מסביבי אנשים התחילו לחייך, חלק הסתכלו אחד על השני בניסיון להבין מאיפה הריח מגיע, והייתה תחושה שכל הקהל נשאב עוד יותר לתוך העולם של ווילי וונקה. זו הייתה אחת הפעמים הבודדות שבהן מופע הצליח להפעיל לא רק את העיניים והאוזניים, אלא גם את חוש הריח.
צ'ארלי בממלכת השוקולד על סיפון Legend of the Seas. צילום: מתן חצרוניגם האפקטים לא הפסיקו להפתיע. דמויות ריחפו מעל הקהל, חלקים מהתפאורה זזו במהירות, התאורה צבעה את האולם כולו, ובכל כמה דקות קרה משהו חדש שהצליח לגרום לקהל למחוא כפיים בהתלהבות.
רמת ההשקעה בהפקה לא הסתיימה כשהמסך ירד. בבוקר שבו הוצג המחזמר גילו חלק מהאורחים הפתעה קטנה שחיכתה להם בחדר, ברווזון הגומי המפורסם של רויאל קריביאן במהדורה מיוחדת של "צ'ארלי בממלכת השוקולד". זו אולי מזכרת קטנה, אבל היא המחישה עד כמה החברה חושבת גם על הפרטים הקטנים שמסביב למופע והופכת אותו לחוויה שלמה, הרבה מעבר לשעתיים באולם.
צ'ארלי בממלכת השוקולד על סיפון Legend of the Seas. צילום: מתן חצרוניהמופע שלא חשבתי שירגש אותי
אם המחזמר הצליח לגרום לי להרגיש כאילו אני בברודווי, מופע המים Shockwave הצליח לעשות משהו שלא ציפיתי לו בכלל. לא חשבתי שריקוד על מים יכול להיות מרגש.
אז מה למעשה היה בפועל? במה שנמצאת בחלק האחורי של האונייה הופכת בתוך שניות לבריכת ענק, ומהרגע הראשון קשה להסיר ממנה את העיניים. רקדנים, קופצים שנראים כמו באולימפיאדה, אקרובטים ואמני אוויר משלבים בין מים, מוזיקה, פירוטכניקה, תאורה ואפקטים מיוחדים בקצב מסחרר.
מופע המים Shockwave ב-Legend of the Seas. צילום: מתן חצרוניבכל כמה דקות קורה משהו חדש. קפיצות מגבהים שנראים בלתי אפשריים, ריחופים באוויר, נחיתות מדויקות לתוך המים, להבות שמתפרצות לצד המזרקות ותאורה שהופכת את כל המתחם לחוויה כמעט קולנועית.
הסתכלתי מדי פעם גם על האנשים שישבו מסביבי וכולם פשוט היו מהופנטים לבמה, מחכים להבין איך יצליחו להפתיע בפעם הבאה. זה מסוג המופעים שקשה להסביר במילים. גם אחרי שהוא הסתיים, אנשים נשארו לשבת עוד כמה רגעים, כאילו ניסו לעכל את מה שראו עכשיו. השילוב בין המים, המוזיקה, האקרובטיקה והטכנולוגיה יצר חוויה שלא דומה לשום מופע אחר שראיתי.
מופע המים Shockwave על סיפון Legend of the Seas. צילום: מתן חצרוניגם הקרח מקבל את רגע התהילה
אחד הדברים המפתיעים ביותר ב-Legend of the Seas הוא זירת ההחלקה על הקרח Absolute Zero, הגדולה ביותר שנבנתה עד היום על אוניית נוסעים.
כאן מוצג המופע Fusion, שבו מחליקים ברמה בינלאומית משלבים החלקה אמנותית עם אקרובטיקה, מוזיקה ואפקטים של תאורה. גם אם כבר צפיתם במופעי קרח בעבר, יש משהו מיוחד בלראות ביצועים כאלה כשמסביבכם יש ים פתוח מכל כיוון.
החלקה על הקרח ב-Legend of the Seas. צילום: מתן חצרונילצד ההפקות הגדולות מתקיים גם מופע קרקס אינטימי יותר, כזה שמרגיש קצת יותר פרינג'י. הוא פחות גרנדיוזי מהמופעים המרכזיים, אבל דווקא בזכות הקרבה לאמנים, ההומור והאקרובטיקה המדויקת הוא מוסיף עוד רובד לחוויית הבידור על האונייה ומוכיח שלא כל מופע חייב להיות ענק כדי להיות מהנה.
אחרי כמה ערבים באולמות של Legend of the Seas הבנתי שהמופעים כאן הם לא רק דרך להעביר את הזמן אחרי ארוחת הערב. הם חלק בלתי נפרד מהחוויה כולה. אפשר להשקיע מיליארדים באונייה חדשה, לבנות פארקי מים, מסעדות ובריכות, אבל בסופו של דבר אלה הרגעים שבהם האורות כבים, המסך נפתח וכל האולם עוצר את הנשימה, שנשארים איתך הרבה אחרי שההפלגה מסתיימת.
כשיצאתי מ"צ'ארלי בממלכת השוקולד" חשבתי לעצמי דבר אחד: אם היו מעלים את ההפקה הזאת באחד התיאטראות הגדולים בלונדון או בניו יורק, אף אחד לא היה מרים גבה. העובדה שחוויה כזו מתקיימת בלב הים, כחלק ממחיר ההפלגה, היא אולי הדבר שהכי הפתיע אותי בכל הביקור על Legend of the Seas.
הקרקס ב-Legend of the Seas. צילום: מתן חצרוני