כרישים בים התיכון: דו"ח חדש משרטט תמונת מצב מדאיגה

51 מתוך 74 מינים בים התיכון נמצאים בסכנת הכחדה. כך עולה מדו"ח חדש של WWF-World Wildlife Fund, ארגון בינלאומי ללא מטרת רווח המוקדש לשימור הטבע, מגוון המינים ולקידום סביבה ימית ויבשתית בר-קיימא.

על פי הדו"ח, מדובר ב-74 מיני דגי סחוס, כולל כרישים, בטאים וכימרות שמתועדים בים התיכון. מתוכם, 51 מינים, המהווים כ‑69%, מוגדרים כמינים מאוימים ברמות שונות של סיכון להיעלמות. מצב זה מבטא הידרדרות בהערכת השימור מאז העדכון של דו"ח קודם.

כימרות הם קבוצה של דגים בעלי שלד סחוס, קרובים מבחינה אבולוציונית לכרישים ולבטאים, אך בעלי מאפיינים ייחודיים משלהם. הם לא כרישים רגילים, אבל שייכים לסדרת דגי הסחוס. בטאים אף הם בעלי שלד סחוסי, כמו כרישים, אך בעלי גוף רחב וסנפירים שנראים כמו כנפיים ולרוב חיים קרוב לקרקעית הים.

הדו"ח מצביע על כך שלמרות המספר הגבוה של מינים בסיכון, ישנם עדיין 28 מינים שלא מקבלים שום אמצעי ניהול או הגנה במסגרת המדיניות הבינלאומית. מתוך אלה, 10 מינים כבר מוגדרים כמאוימים (7 פגיעים, 3 בסכנה), מה שמדגיש את הפער הבולט בין הצורך בהגנה לפעולות המיושמות בפועל. 

הנתון המרכזי בדו"ח מראה כי האיום על מינים ימיים באזור זה של הים התיכון, גבוה הרבה יותר מאשר המצב העולמי: בעוד שרק כ‑37% מהמינים בעולם בדירוג מצב שמצביע על איום, בדו"ח הים התיכון מדובר על 69% מהמינים המאוימים. כך הדו"ח מסמן את הים התיכון כאזור רגיש במיוחד גם בהשוואה לאוקיינוסים. 

הועלתה גם הערכה כללית לפיה הים התיכון כבר חווה הכחדות אזוריות של מינים ימיים מסוימים, ושומרי טבע מזהירים כי המשך הדשדוש בשימור עלול להביא ליותר הכחדות במהלך השנים הקרובות, אם לא יגובשו ויותקנו אמצעים יעילים ברמה אזורית ואזורית‑מדינית.

הדו"ח מסתיים בקריאה חד-משמעית לנקיטת צעדים ישימים: יש צורך בהטמעה מלאה של חוקי הדיג והגנה על בתי גידול, שיפור פיקוח ואכיפה, והגברת איסוף הנתונים המדעיים על אוכלוסיות הכרישים והקרניים כדי לעקוב ולהעריך שינויים בזמן אמת.