הנגיף שעצר את העולם: מה השתנה מאז "אוניית הקורונה" ועד היום בכל הנוגע לקרוזים?

מי לא זוכר את אוניית התענוגות דיימונד פרינסס שהפכה למדגרה צפה של נגיף הקורונה והסעירה את העולם? "אוניית הקורונה" הגיעה לחופי יפן בפברואר 2020, ובעקבות התפרצות הנגיף על סיפונה, כל הנוסעים, ובהם גם 15 ישראלים, לא הורשו לרדת מחשש להדבקה המונית בארכיפלג היפני. 

האונייה דיימונד פרינסס. צילום: Anotai Y, shutterstock

עד היום, וגם באחרונה, אנחנו שומעים על אנשים בסביבתנו הקרובה - בני משפחה, חברים או קולגות במקום העבודה, שנדבקים בקורונה. עד כמה זה באמת שכיח? מבדיקה שערכנו עם משרד הבריאות מתברר שנכון לשבוע האחרון (עדכון אחרון ב-16 בנובמבר), מדווחים 347 חולים פעילים, מתוכם 193 מאושפזים בבתי חולים. מפרוץ המגפה ועד היום נפטרו מהנגיף בישראל 13,173 בני אדם. 

וכמה ישראלים התחסנו לנגיף? על פי נתוני משרד הבריאות, מספר הישראלים שהתחסנו במנה הראשונה עמד על 6,723,485, מנה שנייה - 6,045,888, מנה שלישית - 4,060,552, מנה רביעית - 579,096 ולאומיקרון התחסנו 407,355 ישראלים. 

היחס למחלה, שנתפסת כיום כעוד סוג של שפעת, בכלל ובכל הנוגע לקרוזים, אינו כפי שהיה בעבר. לראיה, המרכז לבקרת מחלות ומניעתן (CDC) כבר הפסיק את תוכנית COVID-19 לאוניות קרוז שהייתה קיימת ועקבה אחרי מקרי קורונה על אוניות תענוגות בארה״ב, ודיווחה את הממצאים לציבור.

צילום: shutterstock

ב-15 בינואר 2022 פג תוקף התוכנית, וה-CDC עבר לתוכנית וולונטרית בתיאום עם מפעילי אוניות הקרוז וגורמים נוספים, שנועדה לסייע לתעשיית הקרוזים להמשיך לאתר, להפחית ולשלוט בהתפשטות COVID-19 על גבי אוניות תענוגות. התוכנית הוולונטרית הסתיימה רשמית ב-16 ביולי 2022, אם כי ה-CDC המשיך לפרסם הנחיות.

ב-2025 פרסמה תוכנית Vessel Sanitation Program (VSP) של ה‑CDC את המסמך המקיף: SP 2025 Environmental Public Health Standards שמתווה את הסטנדרטים החדשים לניהול הבריאות הציבורית על אוניות תענוגות.

המסמך מתייחס לאתגרים שהתעשייה ניצבת מולם, כולל תפעול ותחזוקת מערכות אוויר, איכות מים, ניקיון משטחים, סינון, אבטחת מזון ועוד, ומפרט דרכים למניעת מחלות שונות, בהן גם מחלות נשימתיות, על כלי שייט. 

כך למשל, המסמך מדגיש את החשיבות של שמירה על מערכות אוורור ומיזוג אוויר (HVAC) תקינות - החל מתחזוקה סדירה, דרך שיפור סינון האוויר באמצעות פילטרים ברמת סינון גבוהה יותר, ועד בדיקות לחץ ואיזון אוויר. יש גם התייחסות למיזוג אוויר במרחבים ציבוריים, אזורים סגורים, חדרי בידוד, והחשיבות בשימוש במערכות סינון נוספות במידה והמערכת המרכזית אינה מספיקה. על פי המסמך, חשוב ליישם את הדברים לעיל מאחר ואוניות רבות פועלות עם מערכות מיזוג/אוורור/מים ישנות שדורשות שדרוג.

המסמך מעביר מסר ברור שגם אם מגפת הקורונה ירדה מסדר היום, הסיכונים בסביבות סגורות מרובי אנשים, כמו אוניות תענוגות, עדיין נשארו רלוונטיים. לפיכך תעשיית הקרוזים צריכה להשקיע בתחזוקה, מערכות סינון, מערכות ניטור. הדבר משפיע על העלויות, אבל בסופו של דבר גם על איכות השירות ותדמית החברה. 

בשורה התחתונה, המסמך האמור מהווה נדבך חשוב בהתאמת עולם הקרוזים לעידן שלאחר הקורונה. הוא מגדיר סטנדרטים מחמירים יותר, אך גם מסייע לתעשייה להתאים את עצמה למציאות של תשומת לב גבוהה לבריאות ציבורית. לנוסעים זה סימן טוב שאפשר להפליג עם ביטחון גבוה יותר - לא עוד רק חוויית שייט, אלא גם סביבה בטוחה ומפוקחת.